מיתוסים על אוכל ופוריות: אננס, אגוזי ברזיל, ומה כן שווה

בקבוצות פוריות יש הודעה שחוזרת כל שבוע. מישהי כותבת שעשו החזרה, ומיד מגיעות תשובות: ליבת אננס חמישה ימים, אגוז ברזיל אחד ביום, זרעי פשתן עד הביוץ ואז חמניות. אף אחת לא מתכוונת רע. כולן מנסות לעזור. הבעיה היא שהרשימה הזאת נשמעת כמו פרוטוקול, והיא לא.

אין אוכל אחד שגורם להריון, ואין אוכל אחד שמונע אותו. יש דפוס אכילה שהמחקר חוזר אליו, ויש טקסים שהגיעו מפורומים. ההבדל חשוב, כי הטקס מוסיף לחץ בלי להוסיף סיכוי.

למה זה רץ כל כך חזק

המיתוסים האלה מדויקים. יש מספר, יש ימים, יש אוכל אחד. בתוך טיפול IVF, כשמעט דברים בשליטה, הוראה כזאת מרגיעה. היא גם קלה לשיתוף. משפט אחד בוואטסאפ עובר הלאה, ומחקר שלם לא.

עוד סיבה: חלק מהמזונות האלה באמת מזינים. אננס הוא פרי. אגוז ברזיל מכיל סלניום. זרעים מכילים שומן וסיבים. מכאן קצרה הדרך למסקנה שהם טיפול. אוכל טוב הוא לא פרוטוקול.

ליבת אננס אחרי החזרה

הגרסה הנפוצה: ביום ההחזרה, ולמשך חמישה ימים, אוכלים את ליבת האננס, כולל החתיכה הקשה באמצע. ההסבר שרץ איתה הוא שבליבה יש ברומלין, אנזים שמדלל דם ועוזר להשרשה.

אין מחקר קליני שמראה שליבת אננס מעלה שיעורי השרשה או הריון ב-IVF. ברומלין נחקר בעיקר כתוסף, לא כפרוסת פרי, והכמות בליבה של אננס אחד קטנה ולא יציבה. חלבון מהאוכל גם מתפרק בעיכול. הוא לא מגיע לרחם כמו תרופה.

אננס כפרי הוא בסדר, אם אוהבים אותו. אין סיבה לרדוף אחרי הליבה, ואין סיבה לפחד ממנו. מי שלוקחת מדלל דם לפי הנחיית המרפאה לא מחליפה אותו בפרי.

אגוז ברזיל ביום

כאן המספר נשמע רציני: אגוז אחד ביום, בשביל הסלניום, בשביל ההשרשה. סלניום הוא מינרל שהגוף צריך, ואגוז ברזיל עשיר בו מאוד.

לפי ה-NIH, אגוז ברזיל אחד מכיל בערך 68 עד 91 מיקרוגרם סלניום. הצריכה היומית המומלצת למבוגרת היא 55 מיקרוגרם, והרף העליון למבוגרים הוא 400 מיקרוגרם ביום מכל המקורות, אוכל ותוספים יחד. הכמות גם משתנה לפי האדמה שבה העץ גדל, אז אי אפשר לדעת מהאגוז שקנית כמה יש בו.

אין מחקר שמראה שאגוז ברזיל ביום משפר תוצאות IVF. אגוז אחד מדי פעם הוא אוכל. מנה קבועה בלי בדיקה היא לא תוכנית, ובמיוחד לא כשיש גם תוסף סלניום בקופסה אחרת.

דיאטת זרעים

הפרוטוקול נשמע מסודר. עד הביוץ: זרעי פשתן ודלעת. אחרי הביוץ: חמניות ושומשום. הרעיון הוא לאזן אסטרוגן ופרוגסטרון לפי שלב במחזור.

אין ניסוי קליני מבוקר שמראה שהחלוקה הזאת משנה ביוץ, רמות הורמונים, או תוצאות של טיפולי פוריות. זרעים הם אוכל טוב. פשתן טחון מוסיף סיבים, דלעת וחמניות מוסיפות שומן ומינרלים. אפשר לאכול אותם מתי שנוח, בלי לוח שעות.

מי שמנסה להרות ומחליפה ארוחות בתוספת זרעים לפי יום במחזור מוסיפה משימה. היא לא מוסיפה פרוטוקול.

מיץ רימונים ורחם חם

מיץ רימונים, קינמון, ג'ינג'ר, ומרק עצמות מגיעים בדרך כלל באותה הודעה. הרימון בגלל נוגדי חמצון. הקינמון והג'ינג'ר בגלל רעיון של רחם חם. מרק עצמות בגלל קולגן.

כוס מיץ היא כוס מיץ. נוגדי חמצון מהאוכל הם חלק מדפוס אכילה, לא מנה רפואית. אין הנחיה של ASRM לשתות רימונים סביב החזרה. קינמון וג'ינג'ר באוכל רגיל הם תבלין. הם לא משנים את רירית הרחם.

מרק עצמות יכול להיות ארוחה נעימה. הקולגן שבו לא בונה רירית. הגוף מפרק אותו לחומצות אמינו, כמו כל חלבון אחר.

בלי גלוטן ובלי חלב, סתם ככה

הגרסה הזאת מפחידה יותר, כי היא אוסרת. בלי גלוטן, בלי חלב, בלי סוכר, לפעמים שבועיים לפני שאיבה. בלי אבחנה.

ASRM כותבים שאין מספיק עדויות שדיאטה מסוימת משפרת פוריות טבעית. הורדה של גלוטן או חלב בלי אבחנה לא מופיעה אצלם כהמלצה. למי שאובחנה עם צליאק, הורדת גלוטן היא הטיפול במחלה, לא טריק פוריות.

הורדה גורפת בלי סיבה מקטינה אנרגיה, סידן, ולפעמים גם את השובע, בדיוק כשהגוף צריך לאכול מספיק. אם מוצר חלב או לחם מנפחים ומכאיבים, שווה לברר למה. זו שיחה, לא איסור שהגיע מקבוצה.

מה כן שווה את תשומת הלב

מה שחוזר במחקר הוא לא אוכל אחד. זה דפוס: יותר ירקות, קטניות, דגים, שמן זית ודגנים מלאים, ופחות אוכל אולטרה-מעובד. חומצה פולית של 400 מיקרוגרם ביום, עוד לפני שהטיפול מתחיל. משקל יציב בלי דיאטת חירום. קפאין מתון, בערך עד 200 מ"ג ביום. אלכוהול שלא נכנס בתקופת הטיפול.

על זה יש כתבה נפרדת באתר, תזונה לפני IVF, עם המקורות ומה לשים בצלחת.

אם יש חלבון בבוקר, ירק בצהריים ובערב, ובלי לרדוף אחרי ליבה של אננס, זה קרוב יותר למה שהמחקר מתאר מכל רשימת וואטסאפ.

מיץ סלק אחרי החזרה

הגרסה: שותים מיץ סלק ביום ההחזרה, או ביומיים שאחרי, כי הוא מרחיב כלי דם ומשפר זרימה לרירית.

סלק הוא ירק. יש בו חנקות, והוא יכול להיות חלק מארוחה. אין מחקר קליני שמראה שכוס מיץ סלק מעלה שיעור השרשה, ואין הנחיה של ASRM לשתות אותו סביב החזרה. מי ששותה ונהנית, שותה. מי ששונאת את הטעם לא חייבת.

פפאיה, פחד בלי מקור

בקבוצות יש גם את הצד השני: לא לאכול פפאיה, כי היא גורמת להפלה. הפחד מערבב פפאיה לא בשלה, שעלולה לגרות את העיכול, עם פרי בשל רגיל.

פרי פפאיה בשל, בכמות של פרי, הוא אוכל. אין הנחיה להוציא אותו מהמקרר סביב IVF. אם הוא לא מוצא חן, לא אוכלים. אם כן, אין טקס של הימנעות.

תה פוריות וקופסה חדשה

תה עם עלי פטל, או חליטה עם שם של פוריות על הקופסה, מגיע בדרך כלל יחד עם ההמלצה על האננס. תה הוא משקה. הוא לא מאזן הורמונים, והוא לא מחליף חומצה פולית.

קו-אנזים Q10, מיו-אינוזיטול, וסלניום בתוסף הם החלטה של המרפאה לפי מצב, לא פריט שמזמינים כי מישהי נשבעה. בלי בדיקה ובלי הנחיה, קופסה חדשה מוסיפה מינון שאי אפשר לעקוב אחריו. אגוז ברזיל וגם כדור סלניום יחד כבר יכולים להתקרב לרף העליון.

איך נראית ארוחה בלי הטקס

בוקר עם חלבון: ביצים, יוגורט או גבינה, ופרי. צהריים וערב: ירק, כף יד חלבון, ופחמימה שמחזיקה כמו אורז, לחם או תפוח אדמה. שמן זית בסלט. אגוזים כחטיף אם רעבות.

זרעים אפשר לשים ביוגורט מתי שנוח, בלי לחלק את החודש לשתיים. אננס, אם אוהבים, כפרי. לא כליבה שסופרים ימים.

אם שלוש הארוחות האלה קורות ברוב הימים, ויש חומצה פולית לפי ההנחיה, זה הדפוס שהמחקר חוזר אליו. על איך נראה השבוע לפני שהטיפול מתחיל יש כתבה נפרדת באתר.

מקורות

NIH, סלניום. ASRM, פוריות טבעית.

הכתבה הזו להשכלה. היא לא מחליפה ייעוץ רפואי, פרוטוקול של מרפאת IVF, או התאמה אישית.